גלריית תמונות

ביום חמישי 3/12/2015 בשעה 18:00 התכנסנו במתנ"ס משה גושן שבקרית מוצקין בוגרי ומדריכי תנועות הנוער של קריית מוצקין , חיילים שמשרתים בצה"ל מקריית מוצקין, 450 פצועים ופצועות עם בני/בת זוגם שנפגעו במלחמות ישראל ובפעולות האיבה, כדי לחגוג את יום חגם "יום הוקרה לנכי צה"ל". זהו יום היסטורי שחוגגים פעם שניה, כזכור ממשלת ישראל אישרה את יום ההוקרה השנתי לפצועי צה"ל בי"ז בכסלו (תאריך העברי של החלטת עצרת האומות המאוחדות על הקמת המדינה).

בקבלת הפנים האורחים התכבדו בכיבוד חלבי עשיר עם כוס יין וחולק להם הספר "ללכת שבי בשביל ישראל" וסמל ארגון נכי צה"ל. ברקע לחימום האווירה התנגנו שירי ארץ ישראל בלווי להקת חיל החינוך, לאחר שהחברים התבקשו לשבת קיבל את פיקוד הנחיית הערב ידידי וחבר הארגון צביקה פלג.

את הערב פתח בנאומו אחראי על הסניף מומו לוי ושלאחר הברכות הזמין את מ"מ וסגן ראש העיר וחבר הארגון מנשה צורף שמסר את ברכת ראש העיר מר חיים צורי שלמעשה כל הערב בחסותו. באותה הזדמנות אנו רוצים להודות לשירלי למפל רכזת תנועות נוער בקרית מוצקין על תרומתה לערב הזה. בין הנאומים הנעימו את אוזנינו להקת חיל חינוך בשירים ועל כך מגיע להם כל הכבוד.

השנה כשהתחלנו לגבש רעיונות עם צוות חשיבה של סניף קריית מוצקין ומדריכי הנוער בקשר לערב הזה ,הגענו למסקנה כי אנו נכי צה"ל לאחר תקופת החלמה בבית חולים, יוצאים למלחמת הקיום שלנו וזה אומר להתגבר על בעיות נפשיות על מגבלות פיזיות, ללמוד ולחיות עם המצב החדש הזה – וכן רובינו מצליחים לחזור לחיים כביכול נורמאלים.

המשמעות ללמוד, לעבוד, להתחתן, להקים משפחה וילדים. את כל זה אנו לא היינו מצליחים לעשות אם לא היה לנו (מאחורינו) "מה שאני מכנה האיש השקוף" וזה יכול להיות אח, אחות, אמא, אבא, ובדרך כלל 90% מהמקרים זה האישה של חיינו . בסלנג נכי צה"ל איך אנו אומרים היא יודעת לתת לנו את "הכדור" הנכון בזמן הנכון . היא, היא שדואגת לנו בזמנים הקשים וכשיש לנו נפילות , היא , היא שדואגת להרים אותנו מהקרשים. לכן השנה פנינו לכמה נכי צה"ל ובנות זוגם שייספרו את סיפורם.

בדיאלוג שניהל צביקה פלג עם הזוג הראשון – צחי ומירב כהן, הוא לוחם בסירת אגוז במלחמת יום הכיפורים, נפצע וכיום נכה על כיסה גלגלים כשהוא נפצע היא הייתה תלמידת בית ספר כשהיא התגייסה ושירתה במכון רפאל הוא היה עובד במכון למרות פער גילים הם הקימו משפחה וילדים. איך מירב אומרת "כשראיתי את צחי לא ראיתי נכה על כיסה גלגלים אלא את השותף שלי לחיים" כמובן אין צורך לספר שאחרי משפט כזה לא היה בקהל איש שלא הזיל דימעה. הזוג השני – איתן וטלי פריש, הוא טנקיסט שאיבד את רגלו במלחמת יום הכיפורים . הוא משלים לימודים בזמן השיקום והיא חיילת חדשה, איך טלי אומרת אין אצלי הנחות לנכים כי גדלתי בבית עם אמא נכה אבל כשראיתי את איתן התאהבתי בנפש שלו. היום יש להם שני ילדים וארבעה נכדים. הזוג השלישי – שם טוב אבירם וענת, הוא איש כוחות ביטחון והיום נמצא עקב הפציעה בעיוורון מתקדם, שניהם בסיבוב שני לנשואים. למרות מצבו הקשה החליטו להתחתן פעם שנייה ולהקים משפחה באהבה. הזוג האחרון – לב ארי זכריה ורחל, הוא איש צוללות במילואים נפצע, זכריה ורחל נשואים צעירים עם ילדים קטנים, כל העול לניהול המשפחה והבית נופל על הכתפיים של רחל כשזכריה צריך להחלים ולעבור שיקום ולמרות הכול הם עדיין נשואים וחיים באושר עד היום הזה .

החלק הראשון של הערב הסתיים כשיו"ר מחוז חיפה והצפון מר רפי כהן צמח עלה לברך את המוזמנים , יו"ר ארגון נכה צה"ל מר חיים בר לאחר שבירך ונתן סקירה קצרה על הארגון עם הבטחה ל"בול דואר" עבור היום הזה שיצא השנה, ובלוי להקת חיל החינוך עברנו לחלק השני של הערב.

הגענו לדובדבן של הערב שעה קלה קיימנו דו שייח בשישה פנלים של מספרי סיפורים של לוחמים עם מדריכי וחניכי תנועות נוער וחיילים מקריית מוצקין. בפנל השתתפו נכי צה"ל מכל הדורות והמלחמות של ישראל (יש לציין שמר חיים בר ורפי כהן צמח היו פעילים מאוד באחד הפנלים) הנוער וחיילים שאלו שאלות מכל הגוונים והדו שיח היה מעניין מאוד .

בתום הדו שיח מדריכי תנועת הנוער בני עקיבא חילקו מגני הוקרה לנכי צה"ל .

כך עבר עלינו ערב היסטורי השני במדינת ישראל ערב שכולו הוקרת תודה לנכי צה"ל, בתקווה שלא יצטרפו עוד חברים למועדון שלנו הנקרא ארגון נכי צה"ל.
אז נתראה בשנה הבא.